פסק-דין בתיק עת"מ 31573-02-11

זוהי עתירה בה מבקשים העותרים להכיר בהם כ"ידועים בציבור" ולהורות למשיב להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל.

העובדות :

1.         העותרת מספר 1 (להלן: "העותרת") היא אזרחית מולדובה, נוצריה, גרושה ואם לשני ילדים המתגוררים במולדובה.       

            העותרת נכנסה לראשונה לישראל ביום 10.3.08  באשרת ב/1 לעבודות סיעוד.

למשיב דווח על עזיבתה של העותרת את מעסיקתה האחרונה ביום 10.6.08 ומאז לא הסדירה את מעמדה והיא שוהה בישראל שלא כדין.

2.         העותר מספר 2 (להלן: "העותר") הוא יהודי, אזרח ישראלי, גרוש ואב לשני ילדים.

3.         ביום 25.11.09 הגישו העותרים בקשה למעמד עבור העותרת בשל "חיים משותפים" מכוח "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין (נוהל מספר 5.2.0009) (להלן: "הנוהל")".

            במסגרת הטיפול בבקשת העותרים נערך להם שימוע, ביום 29.11.09.

במסגרת השימוע התגלו סתירות בין גירסאות העותרים והתרשמות המשיב מכנות הקשר שבין העותרים היתה שלילית.

אי לכך נשלחה להם, ביום 11.1.10, הודעה לפיה בקשתם נדחתה משום שלא הוכחו חיים משותפים, ועל העותרת לצאת מישראל תוך 14 ימים.

4.         כנגד ההחלטה הנ"ל הגישו העותרים עתירה מינהלית לבית משפט זה (עת"מ 32456-01-10).

            לאור המלצת בית המשפט הסכימו הצדדים כי העתירה תימחק ללא צו להוצאות, ויערך לעותרים שימוע נוסף.

            ביום  5.10.10 ניתן פסק דין לפיו נמחקה העתירה, כאמור לעיל, ללא צו להוצאות.

5.         ביום 12.12.10 נערך לעותרים שימוע נוסף, בעקבות ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 5.10.10, כמפורט לעיל.

            גם בשימוע זה, לטענת המשיב, נמצאו סתירות רבות ומהותיות, המשיב לא התרשם מכנות הקשר וביום 3.1.11 נשלחה לעותרת הודעה לפיה הבקשה לחיים משותפים עם העותר נדחתה ועליה לעזוב את ישראל תוך 14 ימים.

6.         כנגד החלטה זו הגישו העותרים את העתירה נשוא פסק דין זה.

טענות העותרים:

7.         העותרים טוענים כי יש להכיר בהם "כידועים בציבור" וכי היה על המשיב לקבל את בקשתם ולהעניק לעותרת מעמד בישראל מכוח זכותם לחיי משפחה.

8.         החלטת המשיב שלא לקבל את בקשתם איננה מידתית.